שתי עמיתות מביטות יחד בטלפון ליד מחשב נייד

רשת ארצית יוצאת במבצע. מנהלת השיווק מרוצה מהפוסט שכתבה בעזרת בינה מלאכותית בעברית ומבקשת גרסה בערבית לפייסבוק ולאינסטגרם. בתוך רגע מתקבל נוסח שנראה מוכן לפרסום. אבל אם היא אינה דוברת ערבית, איך תדע שההזמנה נשמעת טבעית ללקוחות? זו שאלה מרכזית לכל מי שאחראי על ניהול רשתות חברתיות בערבית בשם ארגון.

כתיבת תוכן בערבית: איזו שפה מתאימה לקהל?

הודעה של מוסד על שינוי בשעות קבלת הקהל יכולה להתאים לערבית תקנית וברורה. בסטורי שבו עובדת מזמינה לקוחות להגיע לסניף, אותו ניסוח עלול להישמע רשמי מדי. גם בערבית מדוברת, ביטוי שנשמע טבעי ביישוב אחד עשוי להיות פחות מוכר ביישוב אחר. אם הפוסט פונה לקהל בכמה יישובים, לעיתים משפט פשוט וברור יתאים לכולם.

מחקר AraDiCE על בינה מלאכותית וניבים בערבית בחן בנפרד הבנת ניבים, כתיבה בהם והתאמה להקשר התרבותי. כשעורכים פוסט בשם ארגון, כדאי לבדוק שלושה דברים: האם הניסוח נשמע טבעי לקהל, האם הפרטים נכונים והאם ברור מה לעשות בעקבות הקריאה.

ניהול עמודי פייסבוק ואינסטגרם בערבית: מה קורה אחרי הפרסום?

בפרסום בערבית, העבודה נמשכת גם אחרי שהפוסט עולה. נחזור למבצע. מתחת לפוסט חוזרת השאלה „המבצע תקף גם בסניף שלנו?”. מי שמנהל את העמוד מברר מול הרשת באילו סניפים המבצע תקף, משיב לתגובות ומעדכן את הפוסט. באינסטגרם אפשר להעלות סטורי עם רשימת הסניפים. במבצע הבא הרשימה כבר תיכלל בפרסום הראשון.

זו העבודה השוטפת של ניהול סושיאל בחברה הערבית: לתכנן תוכן, לעקוב אחר שאלות ולהשתמש בהן כדי לשפר את הפרסום הבא. אותו עיקרון חל גם בקמפיין ממומן. אם מודעה בערבית מקבלת הקלקות אבל כמעט אין הרשמות, כדאי לבדוק מה קורה אחרי הלחיצה: ייתכן שטופס ההרשמה נפתח בעברית בלבד.

מתי פוסט הופך לסיפור לתקשורת הערבית?

מבצע של רשת מתאים לעמודי הרשת. אם הרשת משיקה שירות שעד היום תושבי האזור נאלצו לנסוע רחוק כדי לקבל, ייתכן שיש כאן גם סיפור לתקשורת המקומית. איש או אשת יחסי ציבור יבררו מה השתנה עבור התושבים ומי יכול להסביר זאת בריאיון.

בסקופ אנחנו מלווים חברות, רשתות, עמותות ומוסדות בניהול עמודים וביצירת תוכן בערבית, לצד פרסום למגזר הערבי ויחסי ציבור. אם אתם מחפשים צוות שינהל את עמודי הארגון שלכם בערבית, נשמח לשוחח על הפעילות שלכם.

לקריאה נוספת: איך בוחרים משרד פרסום למגזר הערבי?